להצפין עם ה״מצפן״ של זומו

מאת סמדר רון

זומו הוא מוזיאון נייד, מבוסס קהילות (שילוב של המילים זוז ומוזיאון) , שנודד ברחבי ישראל ומציג תערוכות מתחלפות, שנוצרות ונאצרות יחד עם הקהילות המקומיות.

התערוכה ״המצפן״ממשיכה את המסע אמנותי-חברתי-קהילתי .

אוצרות: מילנה גיצין אדירם, נגה אור ים וטלי קיים

יש משהו מרגש בעצם הנסיעה צפונה אל כפר גלעדי בדרך לראות תערוכה.

כבר בכניסה לקיבוץ, כשנפרש הנוף הירוק והאויר מתבהר, אפשר להבין למה בחרו בזומו לקרוא לתערוכה שלהם “המצפן”. נדמה שכל פרט במקום הזה מזמין לכיול מחודש של החושים ושל הלב. החוויה בזומו תמיד נוגעת בשאלה הזאת מהו התפקיד של אמנות בחיים עצמם.

כאן, במפגש עם המדריכה , הדסה המדהימה, שליוותה אותנו התחלנו את הסיור עם  כוס תה חם  ויחד הבנו , שזומו המוזיאון שבדרך  הוא לא עוד מוסד אמנותי.

הוא רעיון שזז, מתגלגל, מתארח ונושם יחד עם הקהילות שבתוכן הוא נוצר. בכל תחנה שלו הוא משנה את פניו, שואל שאלות חדשות, ומוכיח פעם אחר פעם שאמנות לא צריכה לחכות שמישהו יגיע אליה ,היא זו שצריכה לצאת לדרך.

התערוכה פרושה על פני כמה חללים תעשייתיים־חקלאיים : הרפת, האורווה, המכבסה ומפעל המשקפיים הישן.

כל אחד מהם מספר סיפור של עבודה, של שגרה, של חיים  ועכשיו גם של חיפוש. מעל לשישים אמניות ואמנים משתתפים כאן, מהגליל ומרחבי הארץ, וחיברו יחד רצף של עבודות החוצה מדיות, חומרים ונושאים, אבל חולקות נקודת מוצא אחת: הרצון למצוא כיוון.

המצפן, כך נדמה, אינו מצביע צפונה בלבד. הוא בודק את התדרים הפנימיים שלנו  לאן אנחנו מביטים אחרי שנה כזו, איך אנחנו חוזרים הביתה, ומה בכלל נחשב היום “בית”. העבודות נעות בין תיעוד מרגש של קהילות מקומיות לבין מחוות פואטיות למלאכת העמל, לשגרה, לשבר וליכולת לשקם.

ההבדלים בין קהל לאמנים מטשטשים: כולם שותפים למעשה של גילוי וחיפוש. הילדים משחקים בחצר המוזיאון המאולתר, ותושבי האזור מגיעים בהמוניהם לצפות, לשאול, להרגיש.

תכנית התרבות הנלווית לתערוכה יחד  עם מופעי מוזיקה, מחול ותיאטרון, לצד פעילות קהילתית מחזקת את ההבנה שזומו הוא לא רק מוזיאון, אלא מהלך חברתי. זהו מרחב של תקווה, שמציע מודל כמעט אוטופי: אמנות כנשימה משותפת, כאפשרות לגשר בין עולמות, לשקם אמון ולהקשיב.

יש משהו כמעט נאיבי במובן הטוב ביותר  באמונה, שמוזיאון יכול לשנות משהו במציאות. אבל זומו מוכיח את זה בכל תחנה מחדש. בגליל העליון, במקום שעבר טלטלה עמוקה, האמנות מציעה רגע של התכנסות, חוויה אסתטית ורגשית שמביטה קדימה.

נעמדתי ביציאה מהרפת, הסתכלתי צפונה, ונזכרתי שלפעמים המצפן האמיתי לא מראה לנו את הדרך  הוא מזכיר לנו שלא נפסיק לחפש אותה.

זומו, המוזיאון שבדרך, מגיע לגליל העליון  

תחנה 11 במסע

המצפן

תערוכה שמחפשת דרך

הרפת, האורווה, המכבסה ומפעל המשקפיים של קיבוץ כפר גלעדי

  21.11.25 עד 17.1.26 

הכניסה חופשית!